השער השלישי – שער הבושה
יזהר האדם מאוד שלא לבייש שום אדם, כי אמרו חז"ל, המלבין את פני חברו ברבים – אין לו חלק לעולם הבא. אבק הרציחה הוא הלבנת פנים, כי על ידי הבושה אוזל הדם מהפנים, ומחוויר האדם, והרי זה דומה לרציחה. וכן אמרו חכמים עוד, שצער ההלבנה מר ממות, על כן יפיל אדם את עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. ולמדו מתמר: אף על פי שהוציאוה להישרף – לא רצתה להלבין פני יהודה.
ואפילו במקום שאדם מוכיח את חבירו על עבירה שבידו, אמרה תורה "ולא תשא עליו חטא". כיצד, תוכיח מתחילה בסתר ובנחת. אבל אם תוכיחהו מתחילה ברבים ותביישנו – אז תקבל עליו חטא. וכל שכן המבייש את חברו שלא במקום תוכחה. וחורבן ירושלים נתגלגל על ידי בושתו של בר קמצא. לכן צריך האדם להזהר מאוד שלא יעשה דבר אשר יגיע מזה לשום אדם בעולם בושה.
