השער השמיני, שער חשבון הנפש
פרק שלישי
החשבון העשירי: חשבון האדם עם נפשו כשיתבונן בכך שה' יתברך משקיף על כל מעשיו, הנגלים והנסתרים, ושהוא רואה אותו, וזוכר כל מעשיו, ומה שעובר על לבו מן המחשבות הטובות והרעות, ויהיה מפחד תמיד ממנו ומשתדל לתקן נגלהו ונסתרו לאלקים יתברך.
וימשול לעצמו משל, אילו היה משקיף עליו אדם מסוים, ושומר תנועותיו תמיד, וכי היה ראוי לו לעשות דבר שימאסהו האדם ההוא, השומר עליו. וכל שכן אם יש לו הכרת טובה וחסד לאותו אדם, וכל שכן אם הוא אדונו, וכל שכן עתה שה', שברא אותו, הוא המשקיף עליו, כמה הוא חייב להכלם ולהתבושש לפניו ולהזהר מהמרות את דבריו ורצונו, ולמהר לעבודתו, ולסבב רצונו ואהבתו.
ועוד, כי מן הידוע אצלנו, שאנו מתקשטים במבחר מה שנוכל עליו מן המלבושים בצאתנו לקראת מלכינו ושרינו וגדולי דורנו, מפני שהם משקיפים על חיצוניותנו, הרי כפי זה אנו חייבים להתקשט בעבודת האלקים גם בחלק הנסתר, כי לפני ה' אין חילוק בין הגלוי לנסתר.
וכאשר יהיה הענין הזה שב אל רעיון המאמין תמיד, ויחשוב בכך תמיד, יהיה הבורא יתברך נמצא עמו במצפונו, יראהו בעין שכלו ויהיה ירא אותו תמיד ומרוממו, ובוחן את מעשיו וחוקר את פעולותיו בהנהגת בריותיו, המעידות על גדולתו ורוממותו וחכמתו ויכלתו. וכאשר יתמיד על זה, יניח הבורא לו מעצבו וירגיע לבו מפחדו, ויפתח לו שערי ידיעתו ויגלה לו סודות חכמתו וישים עיניו על הדרכתו והנהגתו, ולא יניחהו לעצמו וליכלתו, כמו שאמר במזמור: ה' רועי לא אחסר עד סופו. ויהיה במדרגה העליונה ממדרגות החסידים ובמעלה הרמה ממעלות הצדיקים.
