מה לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־נֵ֝כָ֗ר יְכַֽחֲשׁוּ־לִֽי׃ מו בְּנֵֽי־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃ מז חַי־יְ֭הוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ מח הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי׃ מט מְפַלְּטִ֗י מֵאֹֽ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־קָ֭מַי תְּרֽוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃ נ עַל־כֵּ֤ן ׀ אֽוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה׃ נא מַגְדִּל֮ יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם׃
֍ ֍ ֍
(מה) לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי – ישמעו בקולי גוים שלא ראו אותי, אלא רק שמעו באוזנם את הנפלאות שנעשו לי, ואפילו אותם בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי – גויים רחוקים אשר הכחישו בתחילה שאני קיים בכלל, ולא ידעו שיש בעולם את עם ישראל ואת דוד מלכם, עתה ישמעו בקולי, כאשר ישמעו את הניסים שאירעו לי, הגם שעדיין לא ראוני בעיניהם.
(מו) בְּנֵי נֵכָר הגרים בארצות רחוקות מאד, יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם – שכאשר יצאו מהמקומות שהם סגורים בהם כדי להגיע אלי יהיו חִגרים ונבולים מרוב הדרך, גם הם יעשו כן וישמעו לקולי.
(מז) חַי יְיָ וּבָרוּךְ צוּרִי אשר הגן עלי מן האויבים, וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי, אשר נתן לי לנצח ולהתגבר על אויבי.
(מח) הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי באויבי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי – איבד בַּדֶּבֶר את העמים, שלא תהיה להם עוד ממשלה בפני עצמם, אלא יהיו תחת מלכותי.
(מט) מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי הדורשים בסתר את רעתי, אַף מִן קָמַי – וגם מהקמים עלי בגלוי תְּרוֹמְמֵנִי. מֵאִישׁ חָמָס, וזה שאול, שעשה חמס לנגדי, תַּצִּילֵנִי.
(נ) עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם יְיָ, על כל הטובות שעשית לי, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה, לספר תהילות ה'.
(נא) וכפי גודל ההודאות על טובות ה' כך יהיה גודל התשועות, עד אשר מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ – יגדיל ה' את הישועות שנעשו עם דוד המלך. ומלבד גמול זה על ההודאות שאני מודה לו, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ – יעשה ה' חסד עם דוד שנמשח למלכות, וכרת עמו ה' ברית בחסד, ולא בזכות, שלא יסיר את המלכות ממנו ומזרעו, ותהיה ברית זו קיימת לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד עוֹלָם.
