משנה ח: הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים, לְשֵׁם גְּבָעוֹת, לְשֵׁם יַמִּים, לְשֵׁם נְהָרוֹת, לְשֵׁם מִדְבָּרוֹת, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֶחָד לְשֵׁם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, וְאֶחָד לְשֵׁם דָּבָר כָּשֵׁר, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה:
משנה ח: אף על פי שעבודה זרה אסורה בהנאה, וכן תקרובת עבודה זרה אסורה בהנאה, מכל מקום אין אדם יכול לאסור דבר שלא נעשה בידי אדם, ואין בו תפיסת יד אדם, כמו הרים וגבעות וכדומה, ולכן גם התקרובת המוקרבת לשמם אין דינה כתקרובת עבודה זרה, ולכן, הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים, לְשֵׁם גְּבָעוֹת, לְשֵׁם יַמִּים, לְשֵׁם נְהָרוֹת, לְשֵׁם מִדְבָּרוֹת, כיון שלכל הדברים הללו אין שם עבודה זרה, ממילא תקרובתם אינה אסורה בהנאה, ומכל מקום שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה ואסורה באכילה, כיון שהדבר דומה לתקרובת עבודה זרה.
שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֶחָד שוחט ומתכוון לְשֵׁם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, וְאֶחָד מתכוון לְשֵׁם דָּבָר כָּשֵׁר, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה:
