משנה ו: פִּסְקֵי עָרִיס, שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד. וְכָל מִדּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם, אֵין בָּהֶם וָעוֹד, חוּץ מִפִּסְקֵי עָרִיס. אֵלוּ הֵן פִּסְקֵי עָרִיס, עָרִיס שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ וְנִשְׁתַּיְּרוּ בוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן. אִם יֵשׁ שָׁם שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד, נוֹתְנִין לוֹ כְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:
משנה ו: 'פִּסְקֵי עָרִיס', ולהלן יבואר מהו, שיעורו שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד – ועוד מעט, והיינו טפח, ומוסיפה המשנה ואומרת, וְכָל מִדּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם, אֵין בָּהֶם דבר שיש בשיעורו תוספת של 'וָעוֹד', חוּץ מִפִּסְקֵי עָרִיס. ומבארת המשנה, אֵלוּ הֵן 'פִּסְקֵי עָרִיס', עָרִיס [-עצי גפן שענפיהם מודלים על גבי דבר אחר], שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ, ובתחילה היו בו אחד עשר גפנים בשורה אחת, ונחרב הגפן האמצעי, וְנִשְׁתַּיְּרוּ בוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן [אבל פחות מחמש גפנים אינם נחשבים 'עריס'], אִם יֵשׁ שָׁם – בין שני העריסין שְׁמֹנֶה אַמּוֹת בלבד, לֹא יָבִיא זֶרַע של תבואה לְשָׁם. אך אם יש שם שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד, נוֹתְנִין לוֹ [-לכל עריס] כְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. ושיעור 'כדי עבודתו' של העריס תלוי במחלוקת שבתחילת הפרק, לרבי יוחנן בן נורי היינו ששה טפחים, ולתנא קמא היינו ארבע אמות, ונמצא שזורע רק את ה'ועוד' שבאמצע, בין ארבע אמות של עריס זה לבין ארבע אמות של עריס זה.
