ד אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם׃ ה בְּכָל־הָאָ֨רֶץ ׀ יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם לַ֝שֶּׁ֗מֶשׁ שָֽׂם־אֹ֥הֶל בָּהֶֽם׃ ו וְה֗וּא כְּ֭חָתָן יֹצֵ֣א מֵֽחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח׃
֍ ֍ ֍
(ד) והגדה זו של כבוד ה' אינה באה בלחש ובשקט, אלא אֵין האֹמֶר וְאֵין הדְּבָרִים באים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם – גם ה'אומר', שזהו מאמר שלם, וגם ה'דברים', שהם דברים יחידים, אינם באים באופן שלא נשמע קולם, אלא קולם נשמע מקצה הארץ ועד קצהו, כי כל נברא וכל פעולה שיש בעולם מכריזים בקול על גדולת הבורא וחכמתו, שבראם ומנהיגם.
(ה) והגדה זו אינה מתפשטת רק במקום מסוים ומצומצם, אלא בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, ואפילו במקומות שאין בהם ישוב בני אדם ניתן לראות ולהכיר את כבוד ה' והנהגתו, כי ה'קו' שנטה ה' בבריאת כדור העולם, שימשך במידה מסוימת ומחושבת מכח המשיכה של כל הכוכבים הסובבים אותו עד שיהיה תלוי במקומו, קו זה ניכר בכל קצוות הארץ, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם – במקומות המיושבים שבעולם, המכונים 'תבל', יש להכרה זו אף 'מילים', כי בני האדם החיים בארץ יספרו במילים את חכמת ה' הניכרת במעשיו. ומפרט עתה את החכמה הניכרת מהשמש, כי לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם – נתן ה' את השמש שממנה יצאו האור והחיים לכל גרמי השמים שתחתיה, ובפרט לכדור הארץ, שהצמחים ובעלי החיים תלויים בה ומקבלים ממנה את כוחם.
(ו) ומבאר עתה את השלימות שבה מתקיימת הבריאה, כי כדי שיתפשט אור השמש כראוי בכל קצוות כדור הארץ ערך ה' את מהלכה בחכמה נפלאה, כי הנה למתבונן מהארץ נראה שיש לשמש שני מסלולים, האחד יומי, ממזרח למערב, והשני הוא מסלול שנתי, ממערב למזרח, ועל כך אומר, וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ – המסלול היומי ממזרח למערב נעשה בהכרח, נגד תכונת השמש, כי היא נראית כנמשכת נגד טבעה יחד עם כל מערכת הכוכבים הסובבת את כדור העולם ממזרח למערב, ולכן מדמה זאת לחתן היוצא מחופתו בעל כרחו, שלא מרצונו, וכנגד המסלול השנתי אומר, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, כי מסלול זה הוא הטבעי הנראה כבא מכח השמש ותכונתה, כמו גיבור הרץ בשמחה למחוז חפצו, אך כיון שאין סיבוב זה נעשה ביושר במקביל לקו המשוה של כדור הארץ, מכנה זאת כ'אורח', שזו דרך צדדית המובילה מהדרך הראשית אל הכפרים וכדומה, וכך דרך זו של השמש היא דרך הנוטה מקו היושר, ונעשה הדבר לתועלת יושבי הארץ, וכפי שיבאר.
