השער הרביעי – שער העזות
הרבה רעות נגררות אחר מידת העזות, כי כאשר האדם מעז פנים עם בני אדם – לא ימלט מן המחלוקת, ומהשנאה והקנאה. ומי שהוא מעזי פנים – לא ישא פני גדול, ופני זקן לא יחון, וכל עברות שבתורה הם קלות בעיניו לעבור עליהם, הכל לפי רוב העזות שבו, ועליו נאמר 'עז פנים לגיהנום'.
עז פנים נקרא 'רשע', שנאמר 'העז איש רשע בפניו', והרשעים מגונים ומאוסים לפני השם יתברך.
מי שיש בו מידת העזות, עושה עבירות חבילות חבילות, וחושב עצמו צדיק. ועל דרך זה אנו מתוודים 'אין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך ה' אלקינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו', וזו היא מידה רעה חולה, מי שהוא רשע ויאמר 'לא חטאתי', ועל זה הקדוש ברוך הוא שופט ואינו מרחם עליו, כדכתיב 'הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי', ונאמר 'ומודה ועוזב ירוחם'.
