שלישי
י"א אייר התשפ"ו
שלישי
י"א אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

142. גערה

גְּעָרָה הִיא דָּבָר הַנִּצְרָךְ לִפְעָמִים, לִגְעֹר בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אֲבָל יוֹתֵר טוֹב לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן רַכָּה, כִּי "לָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם". וְהַגְּעָרָה גּוֹרֶרֶת כַּעַס לַגוֹעֵר, וּמַחְלֹקֶת וּקְטָטָה מִן הַנִּגְעָר, כִּי לֹא כָּל אָדָם מְקַבֵּל גְּעָרָה, וּבִפְרָט בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֲפִילוּ הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים אֵינָם מְקַבְּלִים כָּל כָּךְ גְּעָרָה מֵאֲבִיהֶם וְאִמָּם, לָכֵן רָאוּי לָאָדָם הָרוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן רַכָּה וְחֵךְ מָתוֹק, וְלֹא יְדַבֵּר קָשׁוֹת, אֶלָּא יִהְיֶה חִכּוֹ מַמְתַּקִּים. וּבִפְרָט אִם הוּא בִּפְנֵי אֲחֵרִים וּבִפְנֵי רַבִּים, לֹא יִגְעַר בַּחֲבֵרוֹ, שֶּׁנִּמְצָא שֶׁהוּא מַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים, שֶׁאָמְרוּ חז"ל שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָכֵן מְאֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה.

וּבִפְרָט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה גַּם מִשּׁוּם כְּבוֹד וּמוֹרָא בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁבְּוַדַּאי אָסוּר לוֹ לִגְעֹר בַּחֲבֵרוֹ, וַאֲפִילוּ אִם רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הָעֵגֶל חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עָז לִגְעֹר בּוֹ, כִּי אֶת נֶפֶשׁ עַצְמוֹ הוּא חוֹבֵל. וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְאָדָם הַמְּכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהַבְּגָדִים מִתְלַבְּנִים וְהוּא נַעֲשָׂה שָׁחוֹר. וְזֶה רֶמֶז אֵפֶר פָּרָה אֲדוּמָה, שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, כָּךְ זֶה מְבַקֵּשׁ לְתַקֵּן אֶת חֲבֵרוֹ וְהוּא עַצְמוֹ מִתְקַלְקֵל.

וּכְבָר פֵּרְשׁוּ חז"ל אֶת הַפָּסוּק "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", שֶׁתְּנַאי מִצְוַת הַתּוֹכֵחָה הוּא שֶׁלֹּא יַלְבִּין פָּנָיו, וְלֹא יִשָּׂא חֵטְא. לָכֵן, הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ מֵאִסּוּר, יֵלֵךְ אֶל חֲבֵרוֹ וִידַבֵּר דְּבָרָיו בֵּינוֹ לְבֵינוֹ בְּנֹעַם שִׂיחַ, אוֹ יַמְתִּין עַד שֶׁיִּמָּצֵא עִמּוֹ יְחִידִי וְיוֹכִיחֵנוּ עַל פָּנָיו בְּאֹפֶן נָאֶה לְפִי הָרָאוּי לוֹ, וּלְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה. וּלְעוֹלָם רָאוּי לְדַבֵּר בְּקוֹל נָמוּךְ וּבְשָׂפָה רָפָה, כִּי זֶה מוֹרֶה עַל עֲנָוָה וּכְנִיעָה. וְקוֹל כְּסִילִים בִּגְעָרוֹת – הֶבֶל הֵמָּה, מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים, לַשּׁוֹמְעִים מְבַלְבְּלִים וּמַתְעִים. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁבְּנַחַת נִשְׁמָעִים – הֵם עֲרֵבִים וּמִתְקַבְּלִים לַשּׁוֹמְעִים.

https://2halachot.org/halacha/282-מתיקות