א) נאמר בתורה 'תשבות', ללמד שאפילו מדברים שאינן מלאכה חייב לשבות מהן, ודברים הרבה הן שאסרו חכמים משום שבות, מהן דברים אסורים מפני שהן דומים למלאכות, ומהן דברים אסורים גזרה שמא יבוא מהן איסור סקילה, ואלו הן:
ב) כל המשוה גומות בקרקע, הרי זה חייב מהתורה משום חורש, לפיכך גזרו חכמים שאסור להפנות בשדה הנירה [-החרושה] בשבת, גזירה שמא ישוה גומות. המפנה את האוצר [-מחסן] בשבת, מפני שהוא צריך לו לדבר מצוה, כגון שיכניס בו אורחים או יקבע בו מדרש, לא יגמור לפנות את כל האוצר עד שיגיע לקרקע, שמא יבוא להשוות גומות. טיט שעל גבי רגלו, מקנחו בכותל או בקורה, אבל לא בקרקע, שמא יבא להשוות גומות. לא ירוק האדם בקרקע וישוף ברגלו, שמא ישוה גומות. ומותר לדרוס את הרוק שעל גבי קרקע, והולך לפי תומו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
