פרשת שופטים
"לא ימצא בך… וידעוני" (דברים יח י-יא)
מצוות לא תעשה, שלא לשאול ידעוני. והענין הזה הוא ששם המכשף עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו, ואותו העצם מדבר על ידי כשפיו.
משרשי המצוה, כי מכל אלו הדברים המגונים והמכוערים תרחיקנו התורה תכלית הריחוק, כי הבל המה, ואין ראוי לעם קדוש מחזיקי דת האמת לתת מחשבה בכיעורים אלו, אלא רק בעבודתו יתעלה, כי הוא ישלים כל חפץ עמו לטוב, בחסותם בשמו הגדול ובהניחם כל מבטחם ומשענתם על חסדיו לבד. ומהיות הענינים אלו רחוקים מאד וכעורים לפניו ברוך הוא, ויש בהם ניצוץ מעניני עבודה זרה, לכן הזהירנו על זה.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן באנשים ובנשים.
והעושה כשוף זה הוא בסקילה. והשואל בהם באזהרה, כלומר בחיוב לאו, ואין בו עונש מלקות לפי שאין בו מעשה.
