משנה ג: אֵלּוּ אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין. מוֹתַר חָרְבַּן הַכֶּרֶם, מוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם, מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס, מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת. אֲבָל תַּחַת הַגֶּפֶן, וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן, וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, הֲרֵי אֵלּוּ מִתְקַדְּשׁוֹת:
משנה ג: אֵלּוּ המקומות שאוֹסְרִין לזרוע בהם תבואה, וְלֹא מְקַדְּשִׁין, שאם עבר וזרע, לא נאסרה התבואה בהנאה, מוֹתַר חָרְבַּן הַכֶּרֶם, והיינו כפי שהתבאר לעיל (פ"ד מ"א) לגבי קרחת הכרם, שאם נחרב אמצע הכרם, ויש שם שש עשרה אמות, מותר לזרוע תבואה במרחק ארבע אמות מכל צד, ואם לא נחרב שם אלא חמש עשרה אמות, וזרע שבע אמות באמצע בהרחקה של ארבע אמות מכל צד, לא נאסרה התבואה, מוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם, והיינו כפי שהתבאר לעיל (פ"ד משניות א-ב) שאם יש בין הכרם לגדר שתים עשרה אמות, מותר לזרוע שם שמונה אמות בהרחקה של ארבע אמות מהכרם, ואם היו שם רק אחת עשרה אמה, והרחיק ארבע אמות וזרע את השבעה הנותרים, אף שאסור לעשות כן, לא נאסר הזרע בהנאה, מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס, והיינו כפי שהתבאר לעיל (פ"ו מ"ו) שאם נחרב העריס באמצע ונשארו חמש גפנים מכל צד, אם אין שם שמונה אמות ועוד לא יזרע שם תבואה, ואם עבר והרחיק רק ששה טפחים מכל צד וזרע את השאר, לא נאסר הזרע, מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת – קנים שהגפנים מודלים עליהם, שהתבאר לעיל (פ"ו מ"ג) שאף במקום שעדיין לא התפשטו ענפי הגפן אסור לזרוע תבואה, ואם עבר וזרע לא נאסרו הזרעים. אֲבָל אם זרע תַּחַת הַגֶּפֶן עצמה [אפילו אם הרחיק ארבע אמות מהגזע של הגפן, וכגון שענף אחד של הגפן התפשט למרחק של יותר מארבע אמות], וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן – באותם ששה טפחים הסמוכים לגפן יחידית, וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם – בתוך ארבע אמות לכרם, שזהו שיעור ההרחקה, אם עבר וזרע שם תבואה, הֲרֵי אֵלּוּ מִתְקַדְּשׁוֹת – אסורה התבואה בהנאה.
