פרשת שופטים
"נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלקיך, אליו תשמעון" (דברים יח טו)
מצוות עשה לשמוע בקול כל נביא מהנביאים בכל מה שיצוונו, ואפילו יצוה אותנו לעשות בהפך ממצוה אחת מן המצות, או אפילו הרבה מהן, ומצווה כן לפי שעה, יש לשמוע לו, חוץ מאם יצווה לעבוד עבודה זרה. כי באמת, אחר שהוא נביא אמת – כל כונותיו לטובה, וכל אשר יעשה הוא עושה לחזק הדת ולהאמין בה' ברוך הוא, ועל זה נאמר 'נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלקיך אליו תשמעון'.
משרשי המצוה, לפי שתכלית מעלת האדם היא השגת הנבואה, ואין לו לבן אדם בעולמו אמיתת ידיעה בדברים כאמיתת ידיעתו בנבואה, שהיא הידיעה שאין אחריה פקפוק, כי היא תבוא ממעיין האמת, ומעטים מבני העולם זוכים בה ועולים אליה, כי הסולם גדול מאד, רגלו בארץ וראשו מגיע השמימה, ורק אחד מאלפי רבבות אנשים הוא המשיג למעלה זו, ובדור שראוי לכך, על כן ציותנו התורה, כי בהגיע איש אחד בדור אל המעלה הזאת, ויהיה ידוע אצלנו בעניינו ובכושר מעשהו, כי נאמין לנביא, שנשמע אליו בכל אשר יצוה, כי הוא היודע דרך האמת וידריכנו בו, ולא נישא נפשנו להמרות פיו ולחלוק עמו, כי המחלוקת עליו בשום דבר, היא טעות גמורה, וחסרון ידיעת האמת.
ונוהגת מצוה זו באנשים ובנשים, בכל זמן שימצא נביא בינינו. והעובר על זה ולא ישמע אליו, חייב מיתה בידי שמים.
