א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַֽעֲקֹֽב׃ ג יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃ ד יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָֽתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה׃
֍ ֍ ֍
פרק כ
מזמור זה נאמר בזמן שהיה דוד המלך במלחמה מחוץ לגבולות ארץ ישראל, והיה בסכנה, וכשנודע על כך בציון התפללו עליו ושלחו חיל לעזרתו, ובדרכם אליו נודע להם שכבר ניצל דוד מהסכנה, ובבואם לשם ניצחו את האויבים בדרך נס:
(א) לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד – מזמור שנאמר עבור דוד המלך, בהיותו בצרה.
(ב) וכך התפללו בְּצִּיוֹן על דוד המלך, יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, והגם שאתה רחוק מארץ ישראל, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב – השם שבו התגלה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו והבטיח לו שלא יעזבנו בהיותו בחוץ לארץ, ואמר לו "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כ"ח ט"ו), שם זה הוא שיהיה לך למשגב עתה, בהיותך רחוק מהארץ הקדושה, שתינצל מהסכנה ותחזור לארץ ישראל.
(ג) הגם שאתה רחוק עתה מציון, יִשְׁלַח לך ה' עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ – מהשמים, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ – וישלח סעד וסיוע מציון אל העזרה שתישלח מהשמים.
(ד) והגם שעתה אינך יכול להקריב קרבנות לפני ה', יִזְכֹּר את כָּל מִנְחֹתֶךָ שהקרבת עד עתה, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה – יזכור את הדשן של קרבנות העולה שהקרבת, סֶלָה [-מילה זו מורה על סיום הענין הראשון, של תפילת ישראל על דוד המלך].
