השער השמיני, שער חשבון הנפש
פרק שלישי
החשבון העשרים: חשבון האדם עם נפשו. אם יהיה לו ממון – יתבונן באופנים שהגיע אליו הממון, והדברים שעבורם הוא מוציא את הממון, מחובותיו אל הקב"ה ומחובותיו אל בני האדם. ויידע כי הממון בידו כמו פקדון, וכל זמן שירצה בכך ה' – ישאר הממון בידו, ואם ירצה – יקחנו ממנו ויתננו לאדם אחר. וכאשר יחשוב כך, לא יפחד על ממונו, כיון שידע שהכל תלוי ברצון ה'. ואם ישאר הממון בידו, יודה לבורא וישבחהו, ואם יאבד ממנו, יסבול דינו וירצה בגזרתו, ויקל בעיניו להשתמש בו ולהוציאו בעבודת הא-ל יתברך, ולהשתמש בממון לדברים הטובים, ולא יחמוד ממונו של אדם אחר, ולא יבזה את העני בעוניו, ויהיה דבר זה סיבה טובה למידות הטובות של האדם, ולדחיית המידות הרעות.
