משנה ז: וּבֶחָגָבִים, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, וְקַרְסֻלַּיִם, וּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רֻבּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. וּשְׁמוֹ חָגָב. וּבַדָּגִים, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂין וּסְנַפִּיר אֶחָד. וְאֵלּוּ הֵן קַשְׂקַשִּׂין, הַקְּבוּעִין בּוֹ. וּסְנַפִּירִין, הַפּוֹרֵחַ בָּהֶן:
משנה ז: נאמר בתורה לגבי סימני הכשרות של החגבים (ויקרא יא כא-כב) 'אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ, אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת הֶחָגָב לְמִינֵהוּ', מבארת המשנה מי הם החגבים המותרים: וְסימני הכשרות בֶחָגָבִים, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, כמפורש בתורה, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, וסימן זה הוא מדברי סופרים, וְקַרְסֻלַּיִם, והם רגלים ארוכות סמוכות לצוארו שבהם הוא מתחזק כשרוצה לקפוץ, וסימן זה מפורש בתורה, וּכְנָפָיו חוֹפִין [-מכסים] אֶת רֻבּוֹ, והיינו את רוב ארכו ואת רוב היקפו. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, וּבלבד ששְׁמוֹ חָגָב, כלומר, מלבד כל התנאים הללו יש צורך שיהא שמו 'חגב' כדי להכשירו באכילה.
נאמר בתורה (ויקרא יא ט) 'אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ', מבארת המשנה, וְסימני הכשרות בַדָּגִים, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר בצידי גופו, ואפילו סנפיר אחד, וְקַשְׂקֶשֶׂת על עורו, ואפילו אחת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יש צורך שיהיו לו לכל הפחות שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂין, וּסְנַפִּיר אֶחָד. וְאֵלּוּ הֵן קַשְׂקַשִּׂין, הַקְּבוּעִין בּוֹ, ואינו מנענע אותם בשביל לשוט במים, וּסְנַפִּירִין, הַפּוֹרֵחַ בָּהֶן – שהוא משתמש בהם לשוט במים.
