יג) כבשין ושלקות [-ירקות כבושים או שלוקים] שסחטן, אם עשה כן כדי לרכך גופן, מותר. ואם היתה כוונתו להוציא מימיהן, אסור. ואין מרסקין את השלג אם עושה כן כדי שיזובו מימיו, אבל מרסק הוא לתוך הקערה המלאה או לתוך הכוס המלא, באופן שאין המים הנמסים מהשלג ניכרים. השום, והבוסר – ענבים שלא הבשילו, והמלילות – תבואה שלא הבשילה כל צרכה, שריסקן מבעוד יום כדי להשתמש במשקה הזב מהם, אם מחוסרין דיכה, אסור לו לגמור דיכתן בשבת, ואם מחוסרין שחיקה ביד, מותר לו לגמור שחיקתן בשבת, לפיכך, מותר לגמור שחיקת הריפות בעץ הפרור בתוך הקדירה בשבת, אחר שמורידין אותה מעל האש:
יד) המולל מלילות – מוציא את הקליפה מגרעיני התבואה, מולל בשנוי, כדי שלא יראה כדש. היונק בפיו חלב מהבהמה, פטור, כיון שאין זו דרך חליבה, ואם היה גונח [-חולה הגונח מליבו, שזו רפואתו] מותר לו לינק בפיו, מפני שהוא מפרק כלאחר יד, ומשום צערו לא גזרו חכמים איסור בדבר, ואף על פי שאין שם סכנה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
