"כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו", כי היצר מתהפך בתחבולותיו לכל אדם, כפי ענינו ומדרגתו בתורה ועבודה. שאם הוא רואה שכפי גובה מדרגתו של האדם, אם ישיאהו שיניח מקומו ומדרגתו לעשות בפועל איזה עוון וחטא חמור או קל, שלא יאבה לו, הוא מתחפש להתדמות אל האדם כיצר הטוב, לסמא שכלו, להטיל ארס ולהטעותו, באותו האופן והמדרגה עצמה שהאדם דבוק בה. שמראה לו איזה דרך הנראה לאדם בהשקפה ראשונה שהוא עצת יצרו הטוב, להדריכו בדרך יותר גבוהה, והאדם נופל ברשתו בלי התבוננות רב, ולא ידע כי בנפשו הוא, ורגליו יורדות מות ח"ו. (נפש החיים ד, לב)