ראשון
ח' טבת התשפ"ו
ראשון
ח' טבת התשפ"ו

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק כא, יז-יח

יז) 'זורה' ו'בורר', מאבות מלאכות הן, לפיכך, אף על פי שמותר למלול מלילות [-להוציא את גרעיני התבואה מקליפתם] בראשי אצבעותיו, כשהוא מנפח כדי להפריד בין הקליפות לגרעינים, מנפח בידו אחת בכל כחו, ולא בשתי ידיו, אבל לא יעשה כן על ידי כלים, ואפילו לא בקנון ולא בתמחוי שאינם כלים המיוחדים לכך, גזרה שמא ינפה בנפה ובכברה, שכיון שהם כלים המיוחדים לכך, אם יברור בהם הוא חייב חטאת. והמשמר שמרים – מפריד את השמרים מהיין, תולדת בורר או מרקד הוא, לפיכך, אף על פי שמותר לסנן יין צלול או מים צלולין בסודרין [-בד] או בכפיפה מצרית [-מין סל שיש בו נקבים דקים], לא יעשה גומא בסודר שבה יתמצו השמרים, כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול, ויבא לשמר במשמרת, שזהו כלי המיוחד לסנן את השמרים, שיש בזה איסור תורה. וכן אסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, שמא יבא לשמר. וכן המחבץ – המוציא את החמאה מן החלב, תולדת בורר הוא, לפיכך, אף על פי שנותנין שומשמין ואגוזים לדבש לא יחבצם בידו – לא יקבצם בידו להפרידם מן הדבש.
יח) המחתך את הירק דק דק כדי לבשלו, הרי זה תולדת טוחן, וחייב חטאת, לפיכך אין מרסקין לא את השחת ולא את החרובין לפני בהמה, בין דקה בין גסה, מפני שנראה כטוחן. אבל מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ומחתכין את הנבלה לפני הכלבים, כיון שאין טחינה בפירות. ומתירין אלומות של עמיר לפני בהמה, ומפספס [-מפריד] בידו אלומות קטנות, אבל לא אלומות גדולות מפני הטורח שבהן:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

https://2halachot.org/halacha/הקדמה-ד-4