התנאי השני בהשפעת שפע הקדושה הנמשך מלימוד התורה, הוא בתיקון המעשים של האדם, שעל ידי המעשים הטובים יהא ראוי והגון ומוכן להמשיך שפע קדושה על עצמו, כי מי שהוא מטמא את עצמו בחטאים ובפשעים, ומרחיק את עצמו מבוראו, עליו נאמר 'ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי'.
ואף על פי כן גילו לנו חכמים סוד גדול, כי אם היו הרשעים עוסקים בתורה, בסוף היו חוזרים למוטב, כי אף שבאותו זמן אין נמשכת עליהם השפעה קדושה מה', מכל מקום כיון שדברי התורה הם מקודשים מצד עצמם, הרי שבהתמדת העסק בתורה יגיע להם מפעם לפעם התעוררות קדושה, והארה קטנה, עד שבסוף תתגבר עליו הארה זו ותחזירנו למוטב. ועל זה אמרו חז"ל 'הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, כי המאור שבה מחזירם למוטב'. אמנם פשוט שאין הדברים אמורים במי שעוסק בתורה בדרך שחוק והיתול, או כדי לגלות בה פנים שלא כהלכה, אלא שיתעסק בה לפחות כמו שמתעסק בשאר החכמות.
