משנה ג: בְּהֵמָה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְהוֹשִׁיט הָרוֹעֶה אֶת יָדוֹ וְנָגַע בּוֹ, בֵּין בִּבְהֵמָה טְמֵאָה, בֵּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, בִּטְמֵאָה, טָמֵא. וּבִטְהוֹרָה, טָהוֹר. הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת וְלָדָה בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וּפָשְׁטָה חַיָּה אֶת יָדָהּ וְנָגְעָה בוֹ, הַחַיָּה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד:
משנה ג: בְּהֵמָה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ כשהוא בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וְהוֹשִׁיט הָרוֹעֶה [-או אדם אחר] אֶת יָדוֹ לתוך מעיה, וְנָגַע בּוֹ, בֵּין בִּבְהֵמָה טְמֵאָה, בֵּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה, הרועה טָהוֹר, ואינה מטמאת טומאת נבילה, והטעם לכך, בבהמה טהורה למדו כן מקל וחומר, שהרי אם היתה אמו נשחטת כדינה, היה העובר מותר באכילה, מאחר והוא בתוך גופה, ואם הועילה 'מחיצת אמו' להתירו באכילה, ודאי תועיל לטהרו מלטמא. ובבהמה טמאה למדו כן ממה שנאמר בפסוק (ויקרא יא לט) 'וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב', ודרשו חכמים את הפסוק כך, 'וכי ימות מן הבהמה' זו בהמה טמאה, 'אשר היא לכם לאוכלה' זו בהמה טהורה, והקישה אותם התורה זו לזו כדי ללמד שכשם שבהמה טהורה עוברה טהור, וכשם שהתבאר שלמדו כן מקל וחומר, כך בהמה טמאה עוברה טהור. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי חולק ואוֹמֵר, אם היה העובר מת בִּבהמה טְמֵאָה, הרי הוא טָמֵא. וּבִטְהוֹרָה, טָהוֹר. וטעמו, כיון שנאמר (ויקרא ה ב) 'אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה', ולכאורה קשה, וכי רק נבלת בהמה טמאה מטמאת, והרי גם נבלת בהמה טהורה מטמאת, אלא כוונת הפסוק לעובר מת במעי אמו, שבטמאה טמא, ובטהורה טהור.
הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת וְלָדָה בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, ובעודו שם ודאי אינו מטמא, כיון שזו טומאה בלועה, וּפָשְׁטָה חַיָּה אֶת יָדָהּ, וְנָגְעָה בוֹ, הַחַיָּה טְמֵאָה מדרבנן טֻמְאַת שִׁבְעָה, כיון שחששו חכמים שמא הוציא העובר מעט את ראשו, ובאותו זמן הרי הוא מטמא, והמיילדת לא תבחין ותחשוב שעדיין לא יצא כלל ותסבור שהיא טהורה, ולכן גזרו שלעולם היא טמאה בנגיעתה, ואפילו אם עדיין לא יצא כלל. וְאילו הָאִשָּׁה היולדת עצמה, טְהוֹרָה ואינה מטמאת טומאת לידה, עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד לגמרי, כיון שהאשה עצמה מרגישה אם יצא הולד או לא, ואין לחשוש שתטעה בכך, ולכן לא גזרו בה חכמים טומאה קודם לכן.
