ג) היו לפניו שלש בהמות קדשי מזבח, ואחת מהן בעלת מום שהרי היא עומדת לפדיון, וכמו כן עמדו לפניו שלש בהמות תמימות חולין, ואמר 'הרי אלו תחת אלו', הרי שתים מן החולין שהוחלפו תחת שתים התמימות, תמורתן תמורה, ולוקה עליהם שתים. והבהמה השלישית היא תחת בעלת מום שנתחללה עליה, ולחללה נתכוון, ולא להמיר בה, ואינו לוקה על כך, והטעם שאנו מניחים שהתכוון להיתר, שכיון שיש לפניו דרך איסור והיא התמורה, ודרך היתר והוא החילול, חזקה היא שאין אדם מניח ההיתר ועושה האיסור, ולפיכך אינו לוקה שלש מלקיות, אלא רק שתים. וכן אם אמר 'עשר בהמות אלו תחת עשר בהמות אלו', ואחת מהן בעלת מום, אינו לוקה אלא תשע מלקיות, שהבהמה העשירית לחללה נתכוון, ולא להמיר בה. שאף על פי שהוחזק זה במלקיות הרבה, ולכאורה נראה שלא אכפת לו לעבור איסורים, הואיל ויש שם גם דרך היתר, אינו מניח דבר ההיתר ועושה האיסור [ורק בבהמות האחרות, שאין לו דרך היתר, עושה את האיסור].
היו לפניו שתי בהמות של הקדש ואחת מהן בעלת מום, ושתי בהמות של חולין ואחת מהן בעלת מום, ואמר 'הרי אלו תחת אלו', הרי התמימה תמורת התמימה, ולוקה אחת, ובעלת המום מחוללת על בעלת המום, ואינו לוקה עליה, כיון שגם באופן זה שייך אותו כלל שאינו מניח ההיתר ועושה האיסור.
