ג) השוחט את החטאת, ומצא בה עובר בן ארבעה חודשים חי [ארבעה חודשים זהו זמן העיבור של בהמה דקה], הרי זו [-אותו עובר] נאכלת כבשר החטאת, לפי שולדי הקדשים במעי אמן הם קדושים.
ד) ולד תמורת האשם, וולד ולדה של תמורת האשם, עד סוף העולם, ירעו עד שיפול בהם מום, וימכרו, ויפלו דמיהן לנדבה – יקנו בדמיהם קרבנות נדבה. ואם ילדה זכר אחר שהקריב אשמו, הולד עצמו יקרב עולה. הפריש נקבה לאשמו, וילדה, תרעה היא ובנה עד שיפול בהן מום, וימכרו, ויביא בדמי שניהם אשמו. ואם כבר הקריב אשמו, יפלו דמיהן לנדבה.
