השער השמיני, שער חשבון הנפש
פרק חמישי
חיוב האדם לעשות חשבון נפשו הוא חיוב תמידי, כפי כח שכלו ומעלת הכרתו. ואם יכול הוא בכך – עליו לחשבו עם כל הרף עין, ועם כל נשימותיו, כדי שלא יפרד ממנו המורא והפחד והבושת מהאלקים יתברך המשקיף עליו תמיד, וילמד ממה שצוה בו הא-ל את המלך, באמרו 'וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר וגו', והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו'. ונאמר עוד, 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' וגו', וכן נאמר לגבי כל אדם 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך' וגו'. וכפי זה, אחי, ראוי לך להתנהג בהרגלת החשבון עם נפשך בכל שעה ובכל רגע, ואל תמעט בעיניך שום טובה שתעשנה לשם ה', אפילו במלה או בראיה, כי המעט ממך – רב אצלו. וכן בענין העברות, אין לזלזל אפילו בעבירה קטנה.
ואל יהיו מעשיך הטובים מרובים בעיניך, כי בטובה הקטנה שעושה עמך ה' יש לו עליך תביעה בכפל ממעשה כל יושבי העולם, אם היה נוהג עמנו ה' בדקדוק החשבון. על כן אל תתעלם מעשות חשבונך בינך ובין בוראך על גודל טובו עליך ורוב חסדיו עמך יום יום, ואם לא תוכל לעשות כן ביום, עשה זאת בלילה. ואם עבר עליך יום אחד ללא חשבון הנפש, עשה זאת למחרת, וכמו שנאמר 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים'.
