א. אף על פי ששיעור נטילת ידים ברביעית, יזהר ליטול בשופע. ואותם אנשים בורים שנוטלין ואין נוטלין כראוי, עונשם יותר מרובה מאותם שאינם נוטלין כלל. חדא, הנה הם אוכלים בלא נטילת ידים, כיון שאין נוטלים נטילה ראויה כפי הדין, והב' שמברכים ברכה לבטלה, והג' ריב לה' עמהם, מאחר שנוטלין, למה אין נוטלין כראוי, מה הפסד יש בזה ומה עול כבד יש להם בזה, אין זה אלא רוע לב, על כן איש הירא יזהר ויזהיר אחרים בזה לעשות המצוה כתיקונה.
אמנם, אף על פי שהאוכל כזית חייב בנטילת ידים, עם כל זה ברכת 'על נטילת ידים' לא יברך אלא אם כן אוכל כביצה, שהוא י"ח דרה"ם. ואם דעתו לאכול כביצה ובירך על נטילת ידים, ובעת שבא לאכול לא היה לו לאכול כביצה אלא רק אכל כזית, אין חשש ברכה לבטלה על אשר בירך על נטילת ידים, ועם כל זה ידחוק עצמו היכא דאפשר לו לאכול כביצה בשביל הברכה:
