ב. חיוב נטילת ידים הוא בין על האנשים בין על הנשים, ובעוונותינו הרבים יש כמה נשים שאוכלות בלא נטילת ידים, ואינן מרגישות בחטא, כיון שנעשה להם הדבר כהיתר, ויש נשים החושבות שכיון שאינן יודעות לברך ברכת המזון, לכך גם נטילת ידים לא יברכו, וצריך להודיען שאין הדברים תלויים זה בזה.
וצריך כל אדם להשגיח על בני ביתו בדבר זה, ולהודיעם חומר הדבר ויזהירם תמיד, וגם יחנך ילדיו הקטנים אף על פי שלא באו לכלל חיוב, כדי שירגילו בכך מקטנותם. ובפעם האחרונה של נטילת ידים בכל יד ויד ימלא חפניו מים, וכמו שאמר רב חסדא, אנא מלאי חפנאי מיא [-אני נטלתי מלא חופניי מים, ונתנו לי מן השמים מלא חפניים טובה], ויכוין אותה שעה "מים" ראשי תיבות 'מלא ידינו מברכותיך', וגם יכוין "מים" ראשי תיבות 'מעושר מתנות ידיך', ומנהג יפה הוא:
