הֲכָנָה לְשַׁבָּת הִיא מִצְוָה רַבָּה, וּמָצִינוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בָּהּ. וְאָמְרוּ עַל מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם הַלֵּוִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה מַרְבֶּה בִּפְסִיעוֹת לִקְנוֹת וּלְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת אֶחָד אֶחָד, כִּי יֵשׁ שְׂכַר פְּסִיעוֹת, וְהָיָה עוֹשֶׂה הַכֹּל עַל יָדוֹ, כִּי מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ. וַאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁהָרַב הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן לְפִי שֶׁגַּם בַּהֲלִיכָתוֹ תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, אוֹ טָרוּד בִּדְבֵקוּתוֹ עִם קוֹנוֹ וְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, אֲבָל אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ, יַתְמֵי דְּיַתְמֵי, אִם יֵשׁ לָאָדָם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ – יוֹתֵר טוֹב שֶׁיֵּשֶׁב בְּבֵיתוֹ וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְיִקְנֶה יְדִיעָה חֲדָשָׁה, כִּי כָּל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בַּתּוֹרָה, אֲפִילוּ חֶפְצֵי שָׁמַיִם, כַּיָּדוּעַ. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחֹת מִלִּקְנוֹת שׁוּם דָּבָר אוֹ לְהָכִין אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן לְסַדֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן וּלְהֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּלְהָכִין אֶת הַפְּתִילוֹת וְכַדּוֹמֶה, לְקַיֵּם מִצְוַת הֲכָנָה.
וּכְבָר כָּתְבוּ תַּלְמִידֵי הָאֲרִ"י ז"ל שֶׁלְּפִי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים, הֲטָבַת הַנֵּרוֹת לְשַׁבָּת צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל יְדֵי הָאִישׁ.
