יא לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֥ יְהוָ֑ה וְֽסָלַחְתָּ֥ לַֽ֝עֲוֹנִ֗י כִּ֣י רַב־הֽוּא׃ יב מִי־זֶ֣ה הָ֭אִישׁ יְרֵ֣א יְהוָ֑ה י֝וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר׃ יג נַ֭פְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין וְ֝זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ׃
֍ ֍ ֍
(יא) חוזר ומתפלל לפני ה' על חטאות ופשעי נעוריו שהוזכרו בפסוק ז', לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ אף לַעֲוֹנִי, שהוא גדול וחמור מחטא ופשע, כי הוא בא מכח עיוות השכל, כִּי שמך רַב וגדול הוּא, ולמען שמך תסלח לי, כי אתה מלא רחמים וסולח לעוונות.
(יב) אחרי שביקש על צרכיו הרוחניים והגשמיים, מוסיף ואומר כי ליראי ה' האמיתיים יש דרך תפילה אחרת, שבה הם מבקשים רק על צרכיהם הרוחניים, מִי זֶה הָאִישׁ שהוא יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר – ה' יורה לו דרך אחרת הנבחרת עבורו.
(יג) ומה היא אותה הדרך, שעיקר השתדלותו תהיה על נַפְשׁוֹ, אשר בְּטוֹב תָּלִין לעולם הבא, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ – ובעניני העולם הזה יבקש רק שיהיו לו בנים שיירשוהו אחריו, אך לא יבקש מאומה לעצמו מצרכי העולם הזה.
