כה) התוקע, חייב משום בונה, לפיכך כל הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלין אותן ולא מחזירין, גזירה שמא יתקע. אבל דלת של שידה תיבה ומגדל שהם מיטלטלים, ושאר דלתות הכלים, נוטלין אותם ממקומם, ולא מחזירין אותם למקומם. ואם נשמט ציר התחתון שלהן, דוחקין אותו למקומו. ובמקדש, מחזירין אותו. אבל ציר העליון שנשמט, אסור להחזירו בכל מקום, ואף במקדש, גזירה שמא יתקע:
כו) אין גודלין את שער הראש, ואין פוקסין אותו, מפני שנראה כבונה. ואין מחזירין מנורה של חוליות [-מנורה המתפרקת לחלקים], ולא כסא המפוצל לחלקים, ולא שולחן המפוצל לחלקים, וכיוצא בהן, מפני שנראה כבונה. ואם החזיר, פטור, לפי שאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים. ואם היה רפוי, מותר להחזירו. ואין מתקנין חוליות של שדרה של קטן זו בצד זו, מפני שנראה כבונה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
