פרשת כי תצא
"לא תקח האם על הבנים, שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך" (דברים כב ו-ז)
מצוות לא תעשה, שלא נקח קן צפור – האם והאפרוחים או הביצים בכללו, אלא שנשלח האם, ועל זה נאמר 'לא תקח האם על הבנים'.
מצוות עשה לשלח את האם מן הקן קודם שיקח הבנים, שנאמר 'שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך'.
משרשי המצוה, לתת אל לבנו שהשגחת הא-ל ברוך הוא על בריותיו במין האדם בפרט, ובשאר מיני בעלי חיים השגחתו דרך כלל, כלומר, שחפצו ברוך הוא בקיום המין, ועל כן לא יכלה לעולם מין מכל מיני הנבראים. ובהניח האדם דעתו על זה יבין דרכי השם ויראה כי המשכת קיום המינים בעולם שלא כלה ואבד אחד מכולם, מיום שנבראו הכל במאמרו וחפצו על זה, וכמו כן ידע האדם כי אשר ישמור מצוות בוראו ויישיר כל דרכיו והוא נקי כפים ובר לבב, תהיה השגחת הא-ל עליו ויתקיים גופו זמן רב בעולם הזה ונפשו לעד לעולם הבא. ועל כגון זה אמרו חז"ל שזו מדה כנגד מדה, כי בהיות זה האיש נותן דעתו כי הקיום והטובה היא בסיבת השגחת הא-ל בדברים, ולא בסבה אחרת, יזכה הוא גם כן שיפנה עליו הא-ל לטובה ויקיים אותו. ובשכר שהוא מאמין בבורא בענין הקיום והיכולת אמרו חז"ל שזוכה האדם לבנים בשכר מצוה זו, כלומר שימשך קיומו, שהבנים הם קיום האדם וזכרו.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן באנשים ובנשים. והעובר על זה ולקח האם בעודה על הבנים, ביטל מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ואם חזר ושלח את האם, תיקן את איסור הלאו, ואם מתה האם קודם שישלחנה, או ששלחה אדם אחר, אין לו תקנה.
