לא) כובע שעושין על הראש, ויש לו שפה מקפת שהיא עושה צל כמו אהל על לבושו, מותר ללבשו בשבת. ואם הוציא מן הבגדים סביב לראשו או כנגד פניו כמו אהל, והיה הבגד מהודק על הראש, והיתה השפה שהוציאה קשה ביותר כמו גג, הדבר אסור, מפני שהוא עושה אהל עראי:
לב) הנוטה פרוכת וכיוצא בה, צריך להזהר שלא יעשה אהל בשעה שנוטה, לפיכך, אם היתה פרוכת גדולה, תולין אותה שנים יחד, אבל אדם אחד אסור. ואם היתה זו כילה שיש לה גג, אין מותחין אותה, ואפילו עשרה בני אדם, כיון שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל עראי:
לג) בגד שמכסה בו את פי החבית, לא יכסה בו את כולה, מפני שנעשה אהל. אבל מכסה הוא את מקצת פיה. המסנן בכפיפה מצרית [-כמין סל קלוע שניתן לסנן בנקבים שבו] לא יגביה קרקעית הכפיפה מן הכלי טפח, כדי שלא יעשה אהל עראי בשבת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
