משנה ח: עַד אֵימָתַי נִקְרְאוּ נְטִיעוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיָּחֹלּוּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בַּת שֶׁבַע שָׁנִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, נְטִיעָה כִשְׁמָהּ. אִילָן שֶׁנִּגְמַם וְהוֹצִיא חֲלִיפִין, מִטֶּפַח וּלְמַטָּה כִּנְטִיעָה, מִטֶּפַח וּלְמַעְלָה, כְּאִילָן, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן:
משנה ח: התבאר במשנה לעיל שעבור עשר נטיעות המפוזרות בבית סאה מותר לחרוש את כל הבית סאה, אף שאינם עושים פירות כלל. מבררת המשנה, עַד אֵימָתַי נִקְרְאוּ נְטִיעוֹת לענין זה, ומביאה בזה מחלוקת, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיָּחֹלּוּ – עד שיצאו לחולין, והיינו בשנה הרביעית לגידולם, שהם צריכים פדיון, ואם לא פדאם בשנה הרביעית, עד השנה החמישית שבהם הם חולין מאליהם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עד שתהיה הנטיעה בַּת שֶׁבַע שָׁנִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, 'נְטִיעָה' כִשְׁמָהּ, כלומר, כל זמן שבני אדם קוראים לה 'נטיעה'. אִילָן שֶׁנִּגְמַם [-שנחתך] וְהוֹצִיא חֲלִיפִין – גידולים אחרים, במקום החתך, אם נחתך מִטֶּפַח וּלְמַטָּה סמוך לקרקע, הגידולים החדשים נחשבים כִּנְטִיעָה, אך אם נחתכו מִטֶּפַח וּלְמַעְלָה מפני הקרקע, דינם כְּאִילָן, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן:
