משנה ד: בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אָסוּר לְבַשֵּׁל וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה, בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, מֻתָּר לְבַשֵּׁל וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חַיָּה וְעוֹף אֵינָם מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, שָׁלשׁ פְּעָמִים, פְּרָט לַחַיָּה וְלָעוֹף וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, נֶאֱמַר (דברים יד), לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה, וְנֶאֱמַר (שם), לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, אֶת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב. עוֹף, שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בְחָלָב, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֲלֵב אִמּוֹ, יָצָא עוֹף, שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם:
משנה ד: משנתנו מבארת איזה בשר אסור לבשל בחלב מן התורה, ואיזה בשר איסורו מדרבנן: בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אָסוּר מן התורה לְבַשֵּׁל, וְאָסוּר מן התורה בַּהֲנָאָה. בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה, או בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, מֻתָּר לְבַשֵּׁל וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה, אך אסורים באכילה, משום הבשר או החלב הטמאים, ודינים אלו נלמדים מכך שנאמר שלש פעמים 'לא תבשל גדי בחלב אמו', ואחד הפעמים בא למעט בשר בהמה טמאה, וחלב בהמה טמאה.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בשר חַיָּה וְעוֹף, שהתבשלו בחלב, אֵינָם אסורים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ' שָׁלשׁ פְּעָמִים, ובאו הפסוקים למעט שלשה דברים, פְּרָט לַחַיָּה, וְלָעוֹף, וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה, ששלשת אלו אינם אסורים מהתורה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, נֶאֱמַר בפסוק (דברים יד כא) 'לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה', וְנֶאֱמַר באותו פסוק בעצמו 'לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ', ובאה סמיכות הפסוקים ללמד, אֶת אותו בשר שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב, ובכלל זה בשר חיה, שכיון שאם מתה אסורה היא משום נבילה, הרי נוהג בה איסור בשר בחלב. אמנם עוֹף, שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, יָכוֹל היית לומר שיְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בְחָלָב, תַּלְמוּד לוֹמַר 'בַּחֲלֵב אִמּוֹ', יָצָא מכלל זה עוֹף, שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם, ולכן אין בו איסור בשר בחלב. נמצא שנחלקו רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי בבשר חיה בחלב, לדעת רבי עקיבא אין בשר חיה אסור אלא מדרבנן, ולדעת רבי יוסי הגלילי אסור הוא מן התורה.
