טו. אם נטל ידיו, ובעת שבא לשפשף ראה שנשאר מקום בכף ידו שלא נאחז שם מים, שנשאר יבש, ולא נשאר מים בכלי, וגם אי אפשר להביא מים ממקום אחר כדי שיטול פעם שנית, הרי זה יזהר שלא ישפשף, שאם ישפשף יטמא כל ידיו מחמת אותו מקום שנשאר בלא מים, וימתין עד שתתנגב מאליה שלא ינגבה במטפחת והרי זה יוצא ידי חובת נטילה, כדעת הסוברים שדי בנטילת ידים עד האצבעות, ואף על גב שאין אנו פוסקים כן להלכה, מכל מקום יש לסמוך על דעה זו באופן זה, שהוא שעת הדחק, לאכול פת ע"י נטילה זו, מאחר דאי אפשר לו לתקן הדבר, אך לא יברך ענט"י, אלא יברך בלא שם ומלכות ורק יהרהר בשם ומלכות.
תפריט
תפריט
ראשון
כ"ח שבט התשפ"ו
