טו) אבני היכל ועזרות שנפגמו או שנגממו [-שנחתכו], פסולין, ואין להן פדיון על ידי כסף, להוציאם מקדושתם, אלא נשארים בקדושתם ונגנזים. כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה כלל, פסולה לבנין המזבח ובנין הכבש, שנאמר 'כי חרבך הנפת עליה ותחללה'. והבונה אבן שנגע בה ברזל במזבח או בכבש, לוקה, שנאמר 'לא תבנה אתהן גזית'. והבונה אבן פגום, עובר בעשה.
טז) אבן שנפגמה, או שנגע בה ברזל אחר שנבנית במזבח או בכבש, אותה האבן פסולה והשאר כשירות. ומלבנין [- מסיידים] את המזבח פעמים בשנה, בפסח ובחג [-בסוכות], וכשמלבנין אותו, מלבנין במפה, אבל לא בכפיס של ברזל, שמא יגע הברזל באבן ויפסול.
