פרשת כי תצא
"לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדיו" (דברים כב יא)
מצוות לא תעשה, שלא נלבש בגד המחובר מצמר ופשתים, וזהו נקרא שעטנז, ועל זה נאמר 'לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו'.
משרשי המצוה, כתב הרמב"ם, לפי שהיו כומרי עבודה זרה לובשים בזמן ההוא כן, והוא כתב עוד כי היום עדיין מפורסם הדבר אצל כמרים שיש במצרים.
מדיני המצוה, שהאיסור מן התורה הוא בחיבור צמר ופשתים ב'שוע, טווי ונוז', כלומר, שהצמר טרוף וטווי בפני עצמו, ושזור בפני עצמו, וכן הפשתן טרוף וטווי ושזור בפני עצמו, ואחר כך חיברם יחד, כגון שארגן או אפילו קשרן זה בזה, מכיון שעשה בהן שני קשרים – זהו שעטנז מן התורה. וכל זמן שלא נעשו בכל אחד מהן שלש המלאכות שכתבנו, אין זה שעטנז דאורייתא אלא מדרבנן. ואמרו חז"ל, אפילו עשרה מצעות זה על גב זה וכלאים תחתיהן, אסור לישב עליהן.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.
