השער השמיני – שער האכזריות
המצער אדם מישראל, עובר בלא תעשה, שנאמר 'ולא תונו איש את עמיתו', ופסוק זה עוסק באונאת דברים. אמרו חז"ל, כל השערים ננעלים, חוץ משערי אונאה. לכן יזהר כל אדם שלא יצער את חברו בשום דבר, לא במעשה ולא בדברים.
הגוזל עני, כאילו נוטל נשמתו; ואפילו אם גזל ממנו דבר מועט, כגון פרוטה, מתחייב מיתה.
גם זה ממידת אכזריות: המוציא שם רע על חברו, ובזה גורם צער ובושת. והמוציא שם רע בפגם המשפחה – אין לו כפרה עולמית.
והזהירה התורה את המלוה: 'לא תהיה לו כנושה' – שלא יצער את הלווה, ולא יעבור המלווה לפניו ויודע שאין לו במה לפרוע, כי הוא מציק לו בזה. והוזהרנו בכל אלו כדי להסיר מנפשותינו מידת האכזריות.
