משנה ו: אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם נָטַע אוֹ הִבְרִיךְ אוֹ הִרְכִּיב, יַעֲקוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת:
משנה ו: אֵין נוֹטְעִין, וְאֵין מַבְרִיכִין – אין כופפים את זמורת הכרם לאדמה ומכסים אותה בעפר, כדי שיצמח משם אילן חדש, וְאֵין מַרְכִּיבִין ענף של מין אחד בעץ אחר של אותו המין [שבאופן זה אין איסור כלאים] עֶרֶב שְׁבִיעִית, באופן שתיקלט הנטיעה בקרקע פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וכיון שסובר תנא קמא שזמן הקליטה של הנטיעה בקרקע הוא שלשים יום, אסור לעשות כן ששים יום קודם ראש השנה [כיון שאם יעשה זאת בתוך ששים יום, תיקלט הנטיעה בתוך שלשים יום שלפני ראש השנה], וְאִם עבר ונָטַע, אוֹ הִבְרִיךְ, אוֹ הִרְכִּיב, יַעֲקוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת, ולכן די בכך שירחיק את הנטיעה שלשה ימים לפני אותם שלשים יום שקודם ראש השנה של שביעית. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת – נטיעה יכולה להיקלט בקרקע עד שבועיים מזמן נטיעתה, ולכן מותר לנטוע רק עד שבועיים לפני אותם שלשים יום שקודם ראש השנה.
