ז שְׁמַע־יְהוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַֽעֲנֵֽנִי׃ ח לְךָ֤ ׀ אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְהוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ׃
֍ ֍ ֍
(ז) אחרי ההקדמה הזו, מתפלל ומבקש מה' שיסיר ממנו את הדברים המפריעים ומונעים אותו מעבודת ה', שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, והיא הקריאה שתבואר בפסוקים י"א-י"ב להנצל מהמפריעים הגשמיים, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
(ח) ומוסיף ואומר, אף שבפי אבקש דברים אחרים, כמו להנצל מהאויב וכדומה, הרי לְךָ אָמַר לִבִּי – כבר אמר לך ליבי את עיקר רצוני ושאלתי, והיא, בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְיָ, שזו הדבקות והשגת דרכי ה', רק את זה אֲבַקֵּשׁ, באופן שכל הבקשות האחרות הן לבטל את המפריעים והמונעים אותי מהתכלית הרצויה הזו, שפני יבקשו את פניך.
