מצוה תקנה) מצוה על בית דין לסקול באבנים מי שיתחייב סקילה

פרשת כי תצא

"וסקלתם אותם באבנים…" (דברים כב כד)

מצוות עשה, שנצטוו בית דין לרגום באבנים מי שעבר על עברות מסוימות, ואחת מהן הבא על נערה מאורסה, שנאמר 'וסקלתם אותם באבנים'. וזו היא אחת מארבע מיתות בית דין הידועות, שהן סקילה שריפה הרג וחנק. וענין הסקילה הוא כך, בית הסקילה היה גבוה שתי קומות של אדם, ועולה לשם הוא ועדיו, וידיו אסורות, ואחד מן העדים דוחפו על מתניו ונופל על לבו לארץ, ואם לא מת בדחיפה זו, מגביהין העדים אבן שהיתה מונחת שם משא שני בני אדם, ומרפים ידיהם, ומשליכין האבן על לבו. ואם לא מת בזה, רגימתו בכל ישראל.

מדיני המצוה, מה שאמרו חז"ל שסקילה חמורה משריפה, ושריפה מהרג והרג מחנק, וכל מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין בין משתי עברות או מעברה אחת, נידון בחמורה. וכל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה, ואין מכירים אותם לדעת מה היא מיתתו של כל אחד מהם, נידונין כולם בקלה שבהן.

ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים.

ובית דין שעברו על זה ולא סקלו מי שנתחייב2 סקילה, אפילו המיתוהו במיתה אחרת, בטלו מצוות עשה.