יט) אסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת, שלא יהא כדרך שנוהג חול, ויבא למחוק מתוך הכתב. מונה אדם פרפרותיו ואת אורחיו מפיו, אבל לא מן הכתב, כדי שלא יקרא בשטרי הדיוטות. לפיכך, אם היו השמות חקוקין על הטבלה או על הכותל, שאין זה דומה לשטר, מותר לקרותן, מפני שאינו מתחלף בשטר. ואסור לקרות בכתב המהלך [-הנכתב] תחת הצורה [-הציור] ותחת הדיוקני בשבת. אף לקרות בכתובים בשבת בשעת בית המדרש, אסור, גזירה משום ביטול בית המדרש, שלא יהיה כל אחד יושב בביתו וקורא, וימנע מלבוא לבית המדרש:
כ) נפלה דליקה בחצר בשבת, אינו מציל כל מה שיש בחצר לחצר אחרת שבאותו המבוי, אף על פי שעירבו, ולולא שהיתה שם דליקה היה מותר לטלטל בין החצרות הללו, מכל מקום כשיש דליקה אסרו חכמים להעביר דברים לחצר אחרת, גזירה שמא יכבה את הדליקה כדי שיציל, מפני שאדם בהול על ממונו, לפיכך גזרו שלא יציל אלא מזון שהוא צריך לו לאותו שבת, וכלים שצריך להשתמש בהן בשבת, ובגדים שיכול ללבוש, שעל ידי זה נמצא האדם מתייאש מן הכל, ואינו בא לידי כיבוי. ואם לא עירבו בין החצרות, אף מזונו וכליו אינו מציל:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
