משנה יא: אַרְבָּעָה אַחִין נְשׂוּאִין אַרְבַּע נָשִׁים, וָמֵתוּ, אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְיַבֵּם אֶת כֻּלָן, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים, וָמֵת, בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. הָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה, וְאַחַת פְּסוּלָה, אִם הָיָה חוֹלֵץ, חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה. וְאִם הָיָה מְיַבֵּם, מְיַבֵּם לַכְּשֵׁרָה:
משנה יא: משנתנו ממשיכה לעסוק בסדר הראוי לקיום מצוות יבום: אַרְבָּעָה אַחִין שהיו נְשׂוּאִין אַרְבַּע נָשִׁים, וָמֵתוּ, אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְיַבֵּם אֶת כֻּלָּן – את כל ארבע היבמות, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, והוא קודם לשאר האחים.
מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים, וּמֵת, בִּיאָתָהּ [-יבומה] אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן, פּוֹטֶרֶת את צָרָתָהּ ממצוות יבום, ומותרת היא להנשא למי שתרצה. הָיְתָה אַחַת מאותן שתי נשים כְּשֵׁרָה, וְאַחַת פְּסוּלָה לכהונה כגון שהיתה גרושה או חלוצה, אִם הָיָה חוֹלֵץ, חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה, כיון שאם יחלוץ לכשרה יפסול אותה לכהונה, ואין ראוי לפוסלה בחינם ללא צורך. וְאִם הָיָה מְיַבֵּם, מְיַבֵּם לַכְּשֵׁרָה, אם רצונו בכך.