183. הודאה (ב)

וְיֵשׁ מִין הוֹדָאָה אַחֶרֶת, שֶׁיּוֹדֶה עַל אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה, וְאַף שֶׁיָּבוֹא לִידֵי בּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יְהוּדָה שֶׁאָמַר "צָדְקָה מִמֶּנִּי". וְעַל זֶה אָמְרוּ חז"ל 'כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו'. הִנֵּה כִּי כֵן, הָאִישׁ אֲשֶׁר הֱשִׁיאוֹ יִצְרוֹ, וְגָנַב אוֹ עָשָׂה שׁוּם נֵזֶק לַחֲבֵרוֹ בַּסֵּתֶר, כְּשֶׁיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר – יוֹדֶה, אַף שֶׁיֵּבוֹשׁ וְיִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם, כִּי בָּזֶה יִתְרַצֶּה וִיתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת, וּמָצָא כְּדֵי גְּאֻלָּתוֹ, וּפָדָה נַפְשׁוֹ מֵרֶדֶת שָׁחַת. וּבְמִקְרִים מֵעֵין אֵלּוּ הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, וּלְגַלּוֹת אֶת מוּמוֹ, כְּדֵי לִהְיוֹת קוֹנֶה עוֹלָמוֹ, וְטוֹב שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים, מִשֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא בִּפְנֵי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים. וְאִם יְכַחֶשׁ וְיֹאמַר שֶׁהוּא צַדִּיק, הֲרֵי הוּא מוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע, וְעוֹד שֶׁגּוֹרֵם רָעָה וְחַטָּאִים לַאֲחֵרִים לִהְיוֹת חוֹשְׁדִים בִּכְשֵׁרִים, וְאֵשׁ לַהֶבֶת הַמַּחְלֹקֶת עוֹלָה, וְעַל הַכֹּל עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין. כָּל אֵלֶּה יַחְשֹׁב וְיִתְחַזֵּק עַל יִצְרוֹ, וְנִחָם, וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרוּחָם.