ז דָּבָ֛ר שָׁלַ֥ח אֲדֹנָ֖י בְּיַֽעֲקֹ֑ב וְנָפַ֖ל בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ח וְיָֽדְעוּ֙ הָעָ֣ם כֻּלּ֔וֹ אֶפְרַ֖יִם וְיוֹשֵׁ֣ב שֹֽׁמְר֑וֹן בְּגַֽאֲוָ֛ה וּבְגֹ֥דֶל לֵבָ֖ב לֵאמֹֽר׃ ט לְבֵנִ֥ים נָפָ֖לוּ וְגָזִ֣ית נִבְנֶ֑ה שִׁקְמִ֣ים גֻּדָּ֔עוּ וַֽאֲרָזִ֖ים נַֽחֲלִֽיף׃
֍ ֍ ֍
(ז) עתה מתנבא הנביא על עשרת השבטים, ומבאר כיצד תהיה מפלתם. דָּבָר שָׁלַח אֲדֹנָי בְּיַעֲקֹב – דבר זה היה שגור בפי העם, עד שחשבו כאילו הוא כדמות נבואה שנשלחה אליהם מאת ה', וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל – ועל ידי זה נודע הדבר גם לגדולים והחשובים בישראל.
(ח) וְיָדְעוּ הָעָם כֻּלּוֹ – והתפשט הדבר בקרב כל העם, אֶפְרַיִם וְיוֹשֵׁב שֹׁמְרוֹן. ומתוך שהתפרסם הדבר חשבוהו הכל לדבר נכון, והיו אומרים כן בְּגַאֲוָה, וּבְגֹדֶל לֵבָב – בלב בוטח על הדברים, לֵאמֹר.
(ט) אמנם רצין מלך ארם, שהיה עוזר לישראל, נפל לפני מלך אשור, אך אין בכך כלום, והרי זה כמו אדם שהיה לו בית מלבנים, שזהו בית חלש, ואומר על כך, לְבֵנִים נָפָלוּ, וְגָזִית נִבְנֶה – ונבנה את הבית באבני גזית, חזקות יותר, וכן אדם שיש לו יער של עצי שקמה, שהם עצים חלשים, וכאשר שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ – קצצו אחרים את עצי השקמה שלו, ישמח בכך, וַאֲרָזִים נַחֲלִיף – ויחליף את העצים בעצי ארזים, החזקים ומשובחים יותר. וכך חשבו ישראל שאמנם ארם נפל לפני מלכות אשור, אך אנו נמצא בעלי ברית אחרים, גיבורים וחזקים מארם, שיעמדו לעזרתינו.
