תלמידי חכמים, כל עיקר הצלחתם בתורה הוא על ידי כח הזכרון. וממה בא זה שזוכרים לימודם, ממה שלומדים תורה ברבים, בכנופיא, או לא פחות מזוג זוג, נאמר "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו" – אז "ויכתב ספר זכרון לפניו".
עוד אמרו חז"ל, כל הלומד תורה ומשכח, דומה לאשה שיולדת וקוברת, וזהו "שינייך" אלו גיבורי תורה, "כעדר הקצובות" אם עוסקים בתורה עדרים עדרים, ברבים, או אפילו רק "שכולם מתאימות", שלומדים זוג זוג, אז "ושכולה אין בהם", לא ישכחו תורתם, ולא יהיו כמולידים וקוברים [אלא יזכרו לימודם]. (פירוש שה"ש ד, ב)
