לצעירי הצאן קדושים, אשר אולי עדיין לא טעמו כלל טעם מתיקות התורה לאמיתה, אליהם פי קראתי לפנות אל כמוני ובני גילי, אולי יהא כדאי במימינו מי מערה, לרוות צמאונם ולפקוח עיניהם, להורות להם הדרך אשר ילכו בה, כל אחד לפי שכלו ויגיעתו, לקלוט את הסולת מלא קומצו, או לחפן מלא חופניו. ובמעט הזמן אשר החילותי, ונאספו אלי מעט צאן קדשים, שבח לה' יתברך שמו שנכנס חשק טעם התורה ברובם ככולם, וקיבלו עליהם עול תורה באמת ב"ה.
ואחרי אשר מלאני ליבי לקפוץ בראש, להתנדב להימנות בין המלמדים, כמוני יעשו נא שארי אנשים אשר כגילי, ואף כי הגדולים ממני ישאו ק"ו בעצמם, ואשרי גדולים הנשמעים לקטנים. (אגרת הישיבה)
