א לְדָוִ֡ד אֵ֘לֶ֤יךָ יְהוָ֨ה ׀ אֶקְרָ֗א צוּרִי֮ אַֽל־תֶּחֱרַ֪שׁ מִ֫מֶּ֥נִּי פֶּן־תֶּֽחֱשֶׁ֥ה מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ ב שְׁמַ֤ע ק֣וֹל תַּֽ֭חֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִ֣י אֵלֶ֑יךָ בְּנָשְׂאִ֥י יָ֝דַ֗י אֶל־דְּבִ֥יר קָדְשֶֽׁךָ׃ ג אַל־תִּמְשְׁכֵ֣נִי עִם־רְשָׁעִים֮ וְעִם־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן דֹּֽבְרֵ֣י שָׁ֭לוֹם עִם־רֵֽעֵיהֶ֑ם וְ֝רָעָ֗ה בִּלְבָבָֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק כח
מזמור זה נאמר על ידי דוד כנגד אותם שכלפי חוץ הראו את עצמם כאוהביו ואנשי עצתו, ובסתר חרשו עליו רעות, וה' הצילו מהם, והם נפלו במה שרצו להרע לו:
(א) לְדָוִד, רק אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, כי נגד האויב הנסתר לא יועילו לי עצות ותחבולות, ורק ה' היודע את מסתרי ליבו של כל אדם יכול להושיעני מאויבים נסתרים, ולכן אבקש, צוּרִי [-החוזק שלי] אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי – אל תחריש מלהשיב לצוררים אותי, פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי – שמא תשתוק מלהשיב להם עבורי, ואז לא אוכל להנצל מאויבים אלו, וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר – אהיה כמו המתים היורדים אל קברם.
(ב) ולכן שְׁמַע את קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ. ואפילו קודם שאשווע בתפילה ממש, אלא מיד בְּנָשְׂאִי יָדַי בתפילה אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ.
(ג) אַל תִּמְשְׁכֵנִי – אל תניח לי להמשך ברשת עִם רְשָׁעִים, וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן, אשר כלפי חוץ הם דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם, וְרָעָה מוסתרת בִּלְבָבָם, ומחמת כן סכנתם גדולה ביותר, כי איני יודע כלל להזהר מהם.
