השער התשיעי – שער השמחה
הרבה רעות יש בעניני השמחה והשחוק, כמו השמח במכשול חברו, בעת שמגיע לו פגע רע מפגעי העולם. ועל זה נאמר במשלי (כד יז) 'בנפול אויבך אל תשמח'. ועוד יש שמחה רעה מזאת, כמו השמח כשחברו נכשל בעבודת הבורא יתברך, או שמח במיעוט ידיעתו. צריך שתבין: עבד המשרת למלך באמונה, יש לו להצטער בראותו אנשים המורדים באדונו והמחרפים אותו, ומחוייב להוכיחם על פניהם. אבל בהיות העבד שמח בראותו קלקול אדוניו וחרפתו – אין זה עבד נאמן, רק חבר לאיש משחית, ועוונו ישא. והנה הכתוב אומר בתהלים (קמז יא) 'רוצה ה' את יראיו', ומי ששמח במכשול חברו – אין רצונו כרצון הבורא יתברך. על כן התפלל רבי נחוניא בן הקנה 'אל יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם, ולא אכשל וישמחו בי', כי ראה רבי נחוניא בן הקנה שזה דבר מצוי, שאחד שמח בטעות חברו, כדי שיהא הוא נוצח את חברו ויהיה לו שם. ואף כמה בני אדם חשובים אינם נזהרים בזה.
