משנה ח: הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בָּאָדָם, טְהוֹרִין. מֵת הָאָדָם, הַבָּשָׂר טָהוֹר. הָאֵבֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַמֵּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר:
משנה ח: הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בָּאָדָם, כיון שהם עדיין מחוברים אליו, הרי הם טְהוֹרִין, שנאמר (במדבר יט יד) 'אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל', וכל זמן שהוא חי אינו מטמא. מֵת הָאָדָם, הרי זה כאילו נחתך האבר או הבשר בחיי האדם, ולכן, הַבָּשָׂר המדולדל טָהוֹר, כיון שבשר הנחתך מהחי אינו מטמא, ואילו הָאֵבֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַמֵּת, והחילוק ביניהם, שבשר הנחתך מאבר מן החי אינו מטמא, ואילו בשר הנחתך מאבר מן המת, מטמא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר באבר מן המת כמו באבר מן החי, שבשניהם אם פרש מהם בשר, הרי הוא טהור.
