פרק ה, משנה א: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֵין גֵּט אַחַר גֵּט, וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, וְלֹא בְעִילָה אַחַר בְּעִילָה, וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט, וְיֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם:
פרק ה משנה א: כפי שהתבאר לעיל, אשה שבעלה מת ללא בנים אסורה מן התורה להנשא לאדם זר, אלא עליה להתייבם לאחד מאחי המת ובכך להנשא לו, או לקבל ממנו חליצה, ובכך ניתרת היא להנשא למי שתרצה. ומדרבנן יש עוד שני דברים המועילים ביבמה, והיינו 'מאמר', שהם כעין קדושין שעושה אחי המת ביבמתו קודם היבום, כאשר הנישואים מושלמים בעת היבום. או 'גט', והיינו נוסח גט שנותן אחי המת ליבמתו, ובכך עושה הוא מקצת גירושין, המושלמים בעת החליצה. פרק זה דן באופנים שונים שבהם נעשו כמה פעולות של יבום, חליצה, מאמר או גט, ופרטי דיניהם:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אדם שמת ללא בנים והניח שתי נשים, אֵין גֵּט אַחַר גֵּט – אם נתן אחד מאחיו גט לאחת מנשותיו, ואחר כך נתן גט לאשתו השניה, אין הגט השני נחשב כלום, ואינו אוסר עליו את קרובותיה כדין קרובות גרושתו, כיון שממה נפשך, אם הגירושין של הראשונה מועילים להפקיע את זיקתה כמו חליצה, אם כן השניה אינה זקוקה לו כלל, והגט שנתן לה אינו כלום. ואם הגט שנתן לראשונה לא הפקיע את זיקתה, הרי גם הגט שנתן לשניה לא עשה כלום, ואינה נחשבת כגרושתו, ואינו נאסר בקרובותיה. וכן אם היו שני אחים, ונתן הראשון גט לאשת המת, ואחר כך נתן לה השני גט, או שנתן השני גט לאשה השניה, אין הגט השני כלום. וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר – וכן אם עשה אחד האחים 'מאמר', שהם קידושי יבמה, לאחת מנשות המת, ואחר כך עשה הוא או אחיו 'מאמר' לאשה שניה של המת, אין המאמר האחרון כלום, ואינו קונה אותה, ואינו אוסר עליו את קרובותיה. וְלֹא בְּעִילָה אַחַר בְּעִילָה – אם בא על אחת מנשות המת וייבמה בכך, ואחר כך בא על אשה נוספת של המת, אין הביאה האחרונה כלום, כיון שכבר כשייבם את הראשונה פקעה זיקתה של השניה, והרי זו כביאת זנות בעלמא, שאינה אוסרת עליו את קרובותיו, וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה – אם חלץ לאחת הנשים, ואחר כך הוסיף וחלץ לשניה, אין החליצה השניה כלום, ואין קרובותיה נאסרות עליו כדין קרובות חלוצתו, אלא מותרות לו.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט – הנותן גט לאחת מנשות המת, אין גט זה מועיל להפקיע לגמרי את זיקתה, שהרי עדיין היא זקוקה לחליצתו, ולכן כשחזר ונתן גט גם לשניה, הועיל הגט השני להחשיב גם אותה כגרושתו, וקרובותיה אסורות עליו כדין קרובות גרושתו, וְיש מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, שאם עשה מאמר באחת מהן וחזר ועשה מאמר בשניה, נחשבת גם השניה כמקודשת לו קצת, ונאסר בקרובותיה לעולם, והיינו כיון שגט ומאמר הם דברים המועילים מדרבנן, ואינם מפקיעים לגמרי את הזיקה של שאר נשות המת. אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם – אין שום דבר המועיל לאחר יבום ממש או חליצה ממש, כיון שדברים אלו מועילים מהתורה, ולאחריהם אין כלל זיקה בין היבם לבין שאר נשות המת.
