בהבחנות פרטיות בהשגחה
המשך א: והנה, בהיות שרצה הקדוש ברוך הוא בבחירת האדם במעשיו, וביושר משפט הגמול לשלם לאיש כמעשהו, הנה כביכול משעבד הוא את הנהגתו למעשה האדם, שלא ייטיב לו ולא ירע לו אלא כפי מעשיו. אך באמת, הנה האדון ברוך הוא אינו משועבד לשום חוק, ואינו צריך לזולתו, ולא מתפעל משום דבר, ועל כן כשירצה להשתמש מרוממותו – הנה יפעל וינהג כפי רצונו בלי הכרח או עיכוב כלל. ואולם, להנהגת המשפט ינהג כפי השעבוד שזכרנו, אך כשתגזור חכמתו היות נאות העברה על שורת הדין, הנה ישתמש מרוממותו ויחוד שליטתו ויעבור על פשע, ויתקן כל קלקול בעוצם כוחו.
נמצאו כאן שני מיני השגחה: השגחת השם יתברך, והשגחת השליטה והיחוד. ובשני הדרכים משגיח כבודו יתברך שמו תמיד על ברואיו. כי הנה הוא משגיח בהשגחת המשפט לשפוט תמיד את כל המעשה, ומשגיח בהשגחת השליטה לקיים בכוחו ויכולתו את הבריאה, ולא תחרב ברוע מעללי בני האדם.
